8:45 19.6.2019. מכון גנזים בבית אריאלה. שקט כאן. רק שלושה ספרנים, שני לקוחות ואין סוף דפים. דפים, מילים צפופות, זכרונות, אוצרות. רעש עגלה מתקרבת. הנה היא באה אלי. בידה החלק השני של עבודת הדוקטורט של לאה גולדברג משנת 1935. אני יודעת שזה כתוב ברגמנית, לא אבין מילה. אבל עדיין אני מתרגשת. עוד הביאה לי תיקים. בתוכם תיקיות, בתוכן דפים גדולים האורזים מסמכים. תעודות, הזמנות, יומנים, ברכות, ספר כתובות, דרכונים. פתקים שעברו תחת ידיה של גולדברג עכשיו בידיי. איזו תחושה מביכה של חטטנות. איזו תחושה מופלאה של גילוי. אני קוראת, ולפעמים צוחקת בקול רם. הספרניות מבינות אותי, אני לא הראשונה לבוא לשם ולדבר עם דפים.

אני צריכה את הדוקטורט של גולדברג כדי להוכיח שהיא כן ידעה תנך. כאילו שצריך להוכיח. אבל ככה זה בעולם המחקר.