יום חמישי, 20 ביוני 2019

המדרש. הצלע השלישית של הסיפור. מתקשה לכתוב, למרות שזה אמור להיות הצד החזק שלי. נדמה לי שהצל של אחי מרחף שם, ובינינו- זה שאני משתמשת במדרשים זה לא אומר שאני יודעת איך לכתוב את החלק הזה. אני מנסה לבוא הבוקר חדשה. כאילו זו בכלל לא בעיה, כאילו אני טובה במתמטיקה ובמדרש. יש לי 3 שעות עבודה. בוא נראה מה אספיק. בעיקר ארגוןה חומר מטריד.

עוד עדכון להיום- קיבלתי מייל בחזרה מד"ר אלינה טרשין שהתברר לי שהיא עוסקת בתרגום הדוקטורט של גולדברג לעברית. נושא הקודטורט הוא תרגום התורה לניב השומרנוי. אם יהיה לי הנוסח בעברית אוכל לחזק טענתי כי גולדברג הכירה אף הכירה את התורה, בשונה ממה שמציגים אותה במחקר.
היא הייתה אדיבה עד מאוד, והפניתה אותי לד"ר גדעון טיקוצקי לקבל את האישור לעיין בטיוה טרם פרסומה העתידי בעוד כחצי שנה. חצי שנה! עד אז אני כבר אמורה להגיש את הצעת המחקר ולכתוב מאמר. מקוווה שהוא יסכים. 

יום רביעי, 19 ביוני 2019

8:45 19.6.2019. מכון גנזים בבית אריאלה. שקט כאן. רק שלושה ספרנים, שני לקוחות ואין סוף דפים. דפים, מילים צפופות, זכרונות, אוצרות. רעש עגלה מתקרבת. הנה היא באה אלי. בידה החלק השני של עבודת הדוקטורט של לאה גולדברג משנת 1935. אני יודעת שזה כתוב ברגמנית, לא אבין מילה. אבל עדיין אני מתרגשת. עוד הביאה לי תיקים. בתוכם תיקיות, בתוכן דפים גדולים האורזים מסמכים. תעודות, הזמנות, יומנים, ברכות, ספר כתובות, דרכונים. פתקים שעברו תחת ידיה של גולדברג עכשיו בידיי. איזו תחושה מביכה של חטטנות. איזו תחושה מופלאה של גילוי. אני קוראת, ולפעמים צוחקת בקול רם. הספרניות מבינות אותי, אני לא הראשונה לבוא לשם ולדבר עם דפים.

אני צריכה את הדוקטורט של גולדברג כדי להוכיח שהיא כן ידעה תנך. כאילו שצריך להוכיח. אבל ככה זה בעולם המחקר.